ISSFAL

מידע שימושי

ארגון מדעי בין לאומי אשר הוקם ב1991 ומטרתו לחקור את חומצות השומן והלפידים ואת השפעתם. מונה מעל ל500 חברים ביותר מ40 מדינות. בין חבריו נמנים רופאים בכירים, חוקרים, ביולוגים, מדענים, אנשי הוראה ועוד’

נוזל צלול צהבהב שמופרד מדם שנקרש. הנסיוב דומה בהרכבו לפלזמה, אך אינו מכיל פיברינוגן וחומרים אחרים שמשתתפים בתהליך של קרישת דם.

פלזמה הינה נוזל שקוף בגוון צהבהב הזורם בכלי הדם של בעלי חוליות. הפלזמה מהווה כ-55% מנפח הדם ומכילה בעיקר מים פיזיולוגיים המהווים כתשעים אחוז מהרכבה, וכן חלבונים שונים כגון: גלובולין, אלבומין ופיברינוגן, מלחים כגון: סידן, זרחן, נתרן, אשלגן ועוד. בפלזמה אין תאי דם.

ארגון אמריקני הפועל לקידום מודעות בריאות הלב וחינוך נכון לשמירה על הלב וכלי הדם על מנת לצמצם את מחלות ומקרי המוות הנגרמים כתוצאה מאירועים לבביים.
משרדם ממוקם בדאלאס,טקסס וסיסמתם: ” בונים חיים בריאים יותר, נטולי מחלות לבביות ושבץ”

ערך שנקבע בארה”ב על ידי ועדת מומחים מיוחדת שמציין את המינון המומלץ של צריכת ויטמינים ומינרלים בכדי למנוע מחלות חסר .אין זה המינון האופטימאלי בכדי לשמור על הבריאות.

ממברנה ביולוגית (קרום) העוטפת את התא ומורכבת משכבה כפולה של ליפידים, וכן מחלבונים שונים. קרום התא נועד בראש ובראשונה להפרדה בין תוכן התא לבין הסביבה שמחוץ לתא ובכך מאפשרת להגדיר את התא כיחידה עצמאית. הממברנה הינה בעלת אופי נוזלי ולרוב אינה סימטרית, תכונות אלו חיוניות לתפקודה. הממברנה נועדה גם לסינון חומרים, והיא מאפשרת רק לחלק מהחומרים לחדור דרכה פנימה והחוצה. הכולסטרול נישא בדם בעזרת החלבונים המרכיבים את הקרום.

מתילפנידייט המשתחרר מהתרופה בשחרור מושהה. משך ההשפעה של הקונצרטה הוא 10 עד 12 שעות. נהוג לקחת אותה בבוקר כדי שלא תפריע להירדם בלילה. מינון התרופה בדם מיד לאחר נטילתה הוא נמוך, והוא עולה בהדרגה עד שמגיע לשיא כעבור 8 שעות. השפעתה זהה להשפעת ה”ריטלין” אך מכיוון שפעולתה נעשית בשלבים, נחשבת מתאימה יותר לשימוש לילדים

מתילפנידייט- תרופה המשמשת לטיפול בהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות. התרופה דומה לאמפטמין ,פועלת על מערכת העצבים המרכזית והינה בעלת השפעה שעל פני השטח נראית כמרגיעה, אך למעשה פועלת כמעוררת ברמה המוחית.
אחד הגורמים להפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות נעוץ בחוסר איזון בין מספר מעבירים עצביים באונה המצחית המוחית-מתילפנידייט, (שם התרופה הכללי) מביא את חוסר האיזון לכדי תיקון על ידי העלאה משמעותית ברמת המעביר העצבי (נוירוטרנסמיטר) הדופמין באונה המצחית (frontal lobe) של המוח ועל ידי כך מאפשר לאנשים עם הפרעת קשב שליטה עצמית גבוהה יותר ושיפור יכולת הקשב

TOVA-Test Of Variables Attention.
בדיקה ממוחשבת הבודקת תפקודי קשב ממושך. הבדיקה מספקת מדד אובייקטיבי של תפקודי קשב במטלה משעממת. לבדיקה תיקוף ונורמות המותאמות לגיל. הבדיקה השוואתית והיא מספקת הערכה של תפקודי הקשב של הנבדק ביחס לנורמה מקובלת בקבוצת הגיל.
לבדיקה 4 פרמטרים:
א. השמטות- מדד למוסחות.
ב. לחיצות סתמיות – מדד לאימפולסיביות.
ג. זמן תגובה: – מדד לריכוז.
ד. יציבות זמן התגובה – מדד למאמץ

המונח DCD מאפיין ילדים בעלי ליקוי בולט או חוסר בקואורדינציה מוטורית. מערכת העצבים בילדים המאובחנים בDCD איננה מתפתחת ומתפקדת באופן נורמאלי על פי “לוח הזמנים” הגנטי הרגיל, ונוצר מצב של חוסר בשלות ותפקוד עצבי לקוי המופיע לרוב בילדים בגילאים שבין 6-12. האבחנה נעשית רק אם הליקוי מפריע משמעותית להישגים האקדמיים, או לתפקודים יומיומיים. הופעת הליקוי משתנה בהתאם לגיל ולהתפתחות. למשל, ילדים צעירים יכולים להראות סרבול ואיחור בהשגת אבני דרך מוטוריות, כמו הליכה, זחילה, ישיבה, קשירת שרוכי נעליים ורכיסת רוכסנים; ילדים בוגרים יותר יכולים להראות קשיים בהיבטים מוטוריים בפזלים, בניית דגמים, משחקי כדור, הדפסה וכתיבה.

הפרעת קשב וריכוז (ללא היפר אקטיביות). דומה מאוד לADHD אך נחשבת להפרעה שונה. בעוד לADHD תסמינים משלוש קבוצות, לADD תסמינים מקבוצה אחת בלבד (קשב וריכוז בלבד, ללא היפראקטיביות וללא אימפולסיביות). הפרעת זו נפוצה יותר מADHD ,מאופיינת בעיקר בקשיי לימוד ובבעיות התנהגותיות ופוגעת בעיקר בילדים ובמתבגרים.

הפרעה נפשית, בדרך-כלל של ילדים, המאופיינת ברמה עודפת של פעילות ובפגם ביכולת ההקשבה. כתוצאה מכך מופיעים קשיי למידה, והתנהגותם יכולה להיות חצופה או תוקפנית. התסמונת שכיחה יותר בקרב ילדים בעלי אינטליגנציה נמוכה מן התקין, אפילפטיים (ראה אפילפסיה) וכאלה שנגרם להם נזק מוחי. הטיפול הוא תרופתי והתנהגותי, כולל ייעוץ וסיוע למשפחה
ההפרעה פוגעת ב3%-5% מכלל הילדים בעולם עד גיל 19.
הסובלים מהפרעת קשב וריכוז לרוב סובלים מבעיות חברתיות ובעיות בתחום הלמידה. לעומת זאת, מחקרים מוכיחים כי הסובלים מההפרעה דווקא מגלים נטייה חזקה לחוש הומור מפותח, יצירתיות מוגברת, ספונטניות ויכולת התמקדות מעולה (בנושאים מסויימים)

שאלון בן 10 שלבים המשמש פסיכיאטרים על מנת לקבוע את חומרת הפרקים הדיכאוניים בקרב הסובלים מהפרעה דו קוטבית (ע”ע). פותח ב 1979 באמצעות מחקר בריטי ושוודי.

HRSD סולם מקובל למדידת דיכאון והפרעות מצב רוח.
במבחן משתמשים רופאים ופסיכולוגים ב21 שאלות בעלות תשובות מרובות על מנת לאמוד את רמת הדיכאון בנבדק.
השאלות נוגעות כולן לתסמינים המלווים דיכאון: מצב רוח ירוד, חרדה, אדישות, תנודות במשקל ועוד’.
המבחן הומצא על ידי מקס המילטון ב1960 בבריטניה.

מערכת מורכבת של מסלולי עצבים במוח, הקשורה לביטוי של אינסטינקטים ורגשות שונים. האזורים במוח המעורבים הם האמיגדלה, ההיפוקמפוס וההיפותלמוס. פעילויות הגוף הנשלטות על-ידי המערכת הלימבית הן אלה הקשורות בהישרדות הפרט (לדוגמה, חיפוש מזון, לחימה) והישרדות המין האנושי (לדוגמה, רביה וטיפול בצאצאים), ביטויים של פחד, כעס ועונג, ויצירת דפוסי זיכרון.

מוליך עצבי או נוירוטרנסמיטר (neurotransmitter) הוא מולקולה העוברת בין תא עצב (נוירון) לתא מטרה (שיכול להיות לדוגמה תא עצב אחר, תא שריר או תא בלוטה המפריש חומרים). מולקולות אלה יוצאות מקצה שלוחה המכונה אקסון (ע”ע) של תא עצב כתוצאה מהיווצרות פולס חשמלי בגוף התא, עוברות בסינפסה, המרווח המצוי בין התאים, מגיעות לתא היעד ומשנות את המצב החשמלי בתא זה.המוליכים העצביים הם אלו המאפשרים העברת מסרים בין תאי העצב במוח. מוליכים עצביים רבים מבוססים על אבני הבניין של חלבונים, החומצות האמיניות: GABA, גלוטמט, גליצין, היסטדין.

ההיפוקמפוס הוא חלק מהמוח, הממוקם בתוך האונה הטמפורלית (האונה הצדדית הסמוכה לעצם הרקה). לבני אדם יש שני היפוקמפוסים, אחד בכל צד של המוח. ההיפוקמפוס הוא חלק מהמערכת הלימבית ויש לו תפקיד בזיכרון וניווט.להיפוקמפוס תפקיד חשוב ביצירת זכרונות חדשים, למוליך העצבי אצטילכולין חשיבות בהתפתחות מחלת האלצהיימר, שהיא הפרעה הרסנית, המשפיעה על אוכלוסייה מבוגרת על ידי פגיעה בזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים אחרים. נוירונים (תאי-עצב) במוח הקדמי, המייצרים אצטילכולין נוטים להדרדר בקרב חולי אצלהיימר, אשר כתוצאה מכך סובלים ממחסור במוליך העצבי. ככל שמיוצר פחות אצטילכולין, כך אבדן הזיכרון בקרב החולים גדול יותר. נזק להיפוקמפוס יכול להיווצר גם כתוצאה ממחסור בחמצן.

דנדריט הוא שלוחה קצרה ומסועפת הבולטת מתאי עצב ומהווה את אמצעי הקלט שלהם. מקור השם במילה היוונית Dendros, שפירושה “עץ”, שם זה ניתן לה בשל השלוחות המתפצלות לסעיפים וסעיפי משנה רבים ונראות כעץ.העץ הדנדריטי המסועף בכל תא עצב מכיל עשרות אלפי קישורים סינפטיים וברחבי העץ הדנדריטי נסכמים שינויי המתח החשמליים המגיעים מהקוצים הדנדריטיים השונים. בנוסף, לשינויי המתח התכופים ברחבי העץ הדנדריטי ניכרת השפעה על הפלסטיות העצבית, המעורבת בתהליכי למידה וזיכרון.. מחלות עצביות שונות כגון אלצהיימר מתאפיינות גם בקוצים דנדריטיים מנוונים, מעוותים, פחותים או מרובים. גם לתרופות נוגדות דיכאון עשויה להיות השפעה על מידת הקישוריות העצבית של הדנדריט

הוא חלק מתא העצב (נוירון). מקור שמו של האקסון נגזר מהמילה היוונית axis (ציר) ו-cylind (גליל). האקסון הוא האמצעי המרכזי להעברת מידע בין תאי עצב באמצעות דחף עצבי העובר בו.
תפקידו להעביר מידע מגוף תא העצב שבמוח לתא עצב אחר, להעביר הוראה מהמוח/מעמוד השדרה לסיב שריר/תאי בלוטה או להעביר תחושה מאיברי החישה אל המוח/עמוד השדרה.

(שסעת) היא מחלת נפש קשה ונפוצה השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות. המחלה פוגעת ברוב תחומי התפקוד המנטלי והחברתי; במצב הרוח, התחושות והאפקט, בתפיסה, בחשיבה (תוכן והלך), וכן בתפקודים קוגניטיבים. הסכיזופרניה היא מחלה דגנרטיבית – מחלה עם מהלך מתקדם (מחמיר). אבחנתה תעשה בציר הראשון של האבחון הפסיכיאטרי.למרות הסברה השגויה הרווחת בציבור, סכיזופרניה היא לא הפרעת זהות דיסוציאטיבית (פיצול אישיות).

ידועה גם בשמה הקודם מאניה דֶפרסיה, היא הפרעה נפשית שהחולה בה סובל מתנודות קיצוניות ומחזוריות במצבי הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות. זו הפרעה אפקטיבית, כלומר קשורה למצב רוח (mood disorder). בזמן ההתקף נע מצב הרוח של החולה בין מאניה – מצב רוח מרומם באופן קיצוני – לבין דפרסיה, כלומר דיכאון. ההפרעה מאופיינת בתנודה בין שני הקטבים באופן התקפי ומחזורי. בין התקף להתקף יכולות לחלוף שנים של מצב רוח מאוזן. ספר האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV שינה את הגדרת ההפרעה ממחלת נפש מאניה-דפרסיה להפרעת מצב רוח – הפרעה דו-קוטבית.
הפרעה דו-קוטבית היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר כיום.

(דֶפרסיה) הוא מצב נפשי מתמשך של ירידה במצב הרוח והשתקעות בתוך עצבות וייאוש עמוקים וממושכים, אשר מגיע לנקודה שמשבשת את התפקוד החברתי של היחיד, או את התפקוד היומיומי של החיים.
חלק מהתסמינים כוללים :חוסר תיאבון,שינויים במשקל הגוף, תחושת עייפות, אדישות, עצבות והסתגרות

התרומבוקסאנים הם ליפידים השייכים לקבוצת האיקוסאנואידים. הם נוצרים בטסיות הדם וקשורים בהגברת התלכדות טסיות הדם, קרישת דם והעלאת לחץ הדם. התרומבוקסנים הנוצרים מאומגה-3 בניגוד לאלה הנוצרים מאומגה-6 הם בעלי השפעה ממתנת על תהליכים אלה.

האיקוסאנואידים הם מתווכים שומניים האחראיים על פעילויות פיזיולוגיות רבות בגוף האדם. בין האיקוסאנואידים ניתן למצוא את: לויקוטריאנים (leukotrienes), פרוסטגלנדינים (prostaglandins), פרוסטאציקלינים (prostacyclins) ותרומבוקסאנים (tromboxanes).

פרוסטאגלנדינים הם ליפידים המהווים מתווכים בין תאיים ושייכים לקבוצת האיקוסאנואידים. הפרוסטגלנדינים נוצרים ברקמות רבות מחומצה אראכידונים או מחומצות שומן מסוג אומגה-3. פרוסטגלנדינים מעורבים בתפקודים כגון: התכווצות שרירים חלקים, הורדת לחץ דם, ויסות הפרשת חומצה בקיבה, ויסות חום גוף, ויסות התלכדות תאים והשתתפות בתגובת הדלקת. בניגוד לפרוסטגלנדינים הנוצרים מחומצה אראכידונית (אומגה-6) אלה הנוצרים מאומגה-3 הם בעלי השפעה ממתנת על תהליכים שונים ולכן חשוב האיזון בתזונה בין אומגה-3 לאומגה-6.